ציפיות

38639253_10156515518081649_3794798189509345280_o.jpg

Elad Nachshon

על מזרן היוגה מתגלה המאבק הבלתי פוסק עם הציפיות שיש לנו מעצמנו, והוא קורה לנו מול הפרצוף כבר החל מהתנוחות הבסיסיות ביותר. אתה עומד זקוף ומדמיין שאתה הולך לבצע אסאנה(תנוחה) מושלמת של כפיפה לפנים ואתה מושיט את הידיים מעלה וצולל מטה אל המזרן. ובדיוק אז מגיע דיאלוג פנימי של התמודדות עם טווח תנועה מוגבל, שמייצג בעיניי את הפער בין מה שאנחנו רוצים שיקרה אל מול מה שיש לנו כרגע. אני כל כך רוצה להגיע למטה אבל הגוף פשוט לא מאפשר לי את זה. לא כעת.

ובתהליך הזה, שלא ייגמר לעולם, אני לומד להתמודד עם הציפיות הענקיות שיש לי מעצמי וגם עם לא מעט ציפיות שיש לאחרים ממני. אני כל כך רוצה להגיע למקומות מסוימים, רואה אותם כבר בעיניים שלי ומושיט יד כדי להגיע אליהם – ולעיתים, זה פשוט לא מתאפשר באותה המהירות שאני מייחל לה. לא בלי התמדה והרבה מאוד סבלנות.

כך היוגה מלמדת אותי שהגוף לא סובל יהירות וחיפזון, והוא ישחרר טווח תנועה רק כאשר תוכיח לו, באופן קבוע, שנרקמת מערכת יחסים חדשה ביניכם שבנויה על דיאלוג פנימי, חמלה והקשבה. הסבלנות שהיוגה מלמדת עוזרת לי להבין שלדברים איכותיים באמת נדרש זמן להתפתח, להתבסס ולהתקדם – החל מההגעה של הידיים לרצפה ועד לאמון במערכות היחסים שלנו והתפתחות מקצועית בעבודה. בסוף זה יגיע, כי אנו בסופו של דבר הופכים לדברים שאנו עושים באופן קבוע.

"על מזרן היוגה מתגלה המאבק הבלתי פוסק עם הציפיות שיש לנו מעצמנו, והוא קורה לנו מול הפרצוף כבר החל מהתנוחות הבסיסיות ביותר."

Yoga off the mat – Expectations.

Our struggle with the expectations we have of ourselves is revealed on the mat, and it happens in front of our face from the most basic positions. You stand upright and imagine that you are going to make the perfect asana of bending forward and you reach up with inhale and dive down to the mat. And just then comes the internal dialogue of dealing with a limited range of motion, which represents in my eyes the gap between what we want to happen versus what we have at the moment. I want to touch the floor so bad, but the body just does not let me get there. Not at the moment.

So in this process, which I think will never end, I learn to cope with the enormous expectations I have of myself and with quite a few expectations that others have of me. I really want to get to my goals, see the finish line already in my eyes and reach out – and sometimes, it is not possible as fast as I wish for. Not without perseverance and a lot of patience.

That's how yoga teaches me that the body cannot stand arrogance and haste, and it will release a more extensive range of motion only when you will prove, regularly, that your relationship with it is based on compassion and listening. The patience that yoga teaches helps me understand better that meaningful goals take their time to develop – from reaching the floor to trusting our relationships and self-development at work. Eventually, it will come because we become what we repeatedly do.